- דוד אמר
- זמן קריאה: 4:30 דקות
תוכן עניינים

בוא נגיד את האמת הפשוטה, אקורדים עם חסימה זה לא כיף, לא לאצבעות ולא למורל, ויותר מזה, חסימות זה אחד המחסומים הגדולים לנגנים מתחילים
בגרסה החינמית של קורסי התיאוריה לגיטריסטים (עוד לא נרשמת? לחץ לכל הפרטים) אנחנו לומדים איך מנגנים את כל האקורדים על צוואר הגיטרה
בגרסה החינמית אנחנו מתמקדים בצד התיאורטי של הדברים, במאמר הזה אנחנו נתמקד בצד הטכני של הנגינה, ונלמד איך מתמודדים עם החסימות הנוראות
לנגן אקורדים פתוחים כמו Am Dm זה לא באמת מאוד קשה, הקושי האמיתי מגיע כשמגיעים לאקורד F ולשותפיו לפשע – בעלי החסימה, ומתחילים להילחם איתם
גם אם כבר עברת את המחסום הראשוני ואתה מנגן חסימות בצורה טובה, אתה יודע שזה יכול להיות קשה ברמה הטכנית, כואב, מעייף, ובגדול מוריד את החשק
אז האם יש דרך לגרום לאקורדים עם חסימות להיות פחות נוראים? כן! בוודאי שכן!
ובמאמר הזה אני רוצה לתת לך 6 טעויות נפוצות שראיתי מאות נגנים ברמות שונות מבצעים בכל מה שקשור לאקורדים עם חסימה, וגם איך אפשר להימנע מהטעויות האלה
אז הבה נתחיל
טעות מספר 1: להתחיל לתרגל חסימות מהאקורד F
זו אחת הטעויות הכי נפוצות, ומסיבה מאוד טובה, הרי לרוב, האקורד בארה הנפוץ ביותר הוא האקורד F, ומאוד הגיוני שתרצו להתחיל איתו
אבל למעשה האקורד F הוא האקורד עם החסימה הכי קשה לביצוע, ומסיבה מאוד פשוטה
ככל שהסריג שהאצבע לוחצת עליו קרוב יותר לגשר, שזה המקום שבו המיתרים פוגשים את גוף הגיטרה – ככה יותר קשה ללחוץ עליו.
למה? כי פיזיקה. לחלקכם זה אינטואטיבי, אבל למי שלא – קחו גיטרה ונסו להשוות את המאמץ הנדרש בין ללחוץ על מיתר כלשהוא בסריג 1, לבין ללחוץ על אותו מיתר בסריג 3
גם אם ההבדל נראה לכם קטן, את ההבדל הזה צריך להכפיל ב6 מיתרים שצריך ללחוץ עליהם כשמנגנים את F
ולכן אני אף פעם לא מתחיל ללמד חסימות מסריג 1 או מהאקורד F, האקורד הראשון שאני בוחר ללמד הוא דווקא האקורד Gm
מכמה סיבות. גם כי הוא בסריג 3, גם כי יש אצבע פנויה שיכולה לסייע לחסימה, וגם כי באקורד הזה אצבעות 3,4 נמצאות בתנוחה יחסית טבעית
וזה הטיפ הראשון, אם אתם בתחילת ההתמודדות, פשוט אל תתחילו עם האקורד F
טעות מספר 2: לא להשתמש בקאפו כדי להקל על המאמץ
כן, אני יודע שזה לא צפוי, מה הקשר קאפו? קשור מאוד! ואני אסביר
אם תלכו עכשיו לגיטרה ותשימו קאפו בסריג 1, ותנסו לנגן אקורדים פתוחים או אקורדים עם חסימה, אתם תשימו לב שהרבה הרבה יותר קל ללחוץ על המיתרים, נדרש מכם פחות מאמץ בצורה משמעותית
מה ההסבר לזה? גם פה, פיזיקה.
הקאפו גורם לכך שהמיתרים יהיו צמודים מאוד לצוואר הגיטרה, וזה משאיר לכם מעט מאוד לחץ להפעיל עליהם, בעצם הקאפו עשה לכם את רוב העבודה של ללחוץ על מיתרים, ולכם נשאר רק להשלים את המאמץ
עכשיו שימו לב, אני לא אומר שאת כל השירים תנגנו עם קאפו בסריג 1, זה לא פיתרון אמיתי
אבל ברגע שהיד שלכם הצליחה לנגן אקורדים עם חסימה בעזרת קאפו, יהיה לה הרבה יותר קל לנגן אותם בהמשך בלי עזרת הקאפו, נסו את זה, זה קסם
טעות מספר 3: לנגן בגיטרה עם אקשן גבוה/מתח מיתרים גבוה/מרווח גבוה בין מיתרים.
קרה לכם שניגנתם על גיטרה של חבר או על גיטרה שראיתם בחנות, ופתאום הרגשתם שהרבה יותר קל לנגן, שצריך להשקיע פחות מאמץ? אם כן, לא דמיינתם, זה באמת ככה
לא כל הגיטרות נולדו שוות, ולמעשה יכולים להיות הבדלים גדולים בין שתי גיטרות קלאסיות, אפילו של אותה חברה
יש כמה פרמטרים בכל גיטרה שמשפיעים על כמה מאמץ צריך להפעיל כדי לנגן אקורדים, ומה שמשפיע על נגינת אקורדים משפיע פי כמה על נגינת חסימות/בארה
הפרמטרים לפי סדר החשיבות הם:
1: אקשן/גובה המיתרים.
2: המרווחים בין מיתר למיתר
3: מתח המיתרים
האקשן (action) הוא בעצם גובה המיתרים
זאת אומרת כמה רחוק המיתר מצוואר הגיטרה, כל עשירית מילימטר משנה את המאמץ.
אם האקשן גבוה – יהיה קשה ללחוץ, אקשן נמוך? הרווחתם, יהיה הרבה יותר קל.
אם ראיתם בגיטרות חשמליות ברגים קטנים באיזור חיבור המיתרים לגיטרה, אלו הברגים שאיתם מכוונים את האקשן
בגיטרה קלאסית גם אפשר להנמיך את האקשן, זה דורש עבודה קטנה או החלפה של הגשר
כדי להקל על ההבנה מה זה אקשן ואיך הוא משפיע, אצרף לכם תרשים
2: המרווחים בין מיתר למיתר
בגיטרות קלאסיות שונות יש מרחקים שונים בין מיתרים, ככל שהמיתרים רחוקים אחד מהשני, כך יהיה יותר קשה לבצע חסימות
3: מתח המיתרים
ככל שהמיתרים יותר מתוחים/עשויים מחומר יותר קשה, כך קשה יותר ללחוץ עליהם.
לרוב, בין גיטרות קלאסיות אין הרבה הבדלים במתח המיתרים, אבל אם אתם מנסים לבצע חסימות על גיטרה אקוסטית אתם מתמודדים עם מתח מיתרים גבוה בהרבה.
באופן כללי קשה יותר לבצע חסימות על גיטרה אקוסטית, וקשה הרבה יותר ללמוד איך לבצע חסימה על גיטרה אקוסטית.
טעות מספר 4: ללחוץ רק עם האגודל והאצבע, ולא להשתמש בכוח הזרוע
את הסעיף הזה אני כותב, אבל אין לי באמת איך להסביר אותו במילים, זה משהו שאני מסביר לתלמידים שלי שמגיעים לשלב הזה, אבל מאוד מורכב להסביר אותו במילים, בעיקר חשוב לי שתדעו שזה דבר קיים ואפשר ללמוד אותו
הרעיון הוא פשוט, בדרך כלל כשאנחנו מבצעים חסימה, אנחנו משקיעים מאמץ באצבע 1 ובאגודל, אבל יש דרך לגרום לזרוע של היד הלוחצת להשתתף במאמץ
הטכניקה היא כזאת, בזמן החסימה הזרוע מושכת לכיוון תחילת הצוואר (לכיוון סריג 0) והאצבע מעט מעוקלת, כתוצאה מזה הרבה מאמץ יורד מהיד הלוחצת
אמנם אין דרך להסביר את זה במילים, אבל חשוב לי שתדעו שהדבר הזה קיים, ואם יש לכם מורה איכותי לגיטרה הוא ידע ללמד אתכם את זה
טעות מספר 5: לצאת מנקודת הנחה שהאצבע החוסמת, אמורה ללחוץ על כל המיתרים
את חלכם זה מפתיע, ולחלקכם זה ברור, אבל חשוב לדעת, שהאצבע שעושה חסימה בכלל לא אמורה לחסום את כל המיתרים
אם ניקח את האקורד F כדוגמה, האצבע החוסמת אמורה לחסום רק 3 מתוך 6 מיתרים, את מיתרים 1, 2, 6 בלבד
כי הרי על כל השאר אצבעות אחרות לוחצות, נכון?
איך הידיעה הזאת עוזרת לנגינה שלכם? זה יכול לעזור מאוד, אסטרטגית.
אפשר למשל בשלב הראשון לוותר על מיתר 6, ולהתמקד בכך שהחסימה תצליח ללחוץ רק על מיתרים 1 2 , ואחר כך להוסיף ולשפר
טעות 6 ואחרונה: להתעקש על הכל או כלום
כשאני התחלתי לנגן בגיטרה, היו חודשים ארוכים שבהם ניגנתי אקורדים עם חסימה שמתוך 6 מיתרים שפרטתי עליהם, שמעו אולי 3 או 4.
וזה לגמרי חלק מהעניין, אם בכל פעם שהאקורד לא מושלם אתם תעצרו, אתם לא תגיעו לשום מקום
בשביל להתקדם צריך לחרוש קצת בבוץ ולהתרגל לרעיון שכרגע מנגנים מלוכלך בשביל שבהמשך זה ישתפר
אחד התרגולים שאני נותן לתלמידים שלי הוא לנגן את כל האקורדים של השיר כאילו הם שולטים לגמרי בכל האקורדים, למרות שהם רחוקים מזה, ולהתעלם מכל הפדיחות והלכלוך והמיתרים הסתומים
וזה תרגול מאוד יעיל, עד היום מפתיע אותי כמה הוא יעיל
עוד טיפ בונוס לאלה מכם שכבר מנגנים חסימות, אבל זה עדיין קשה: לנהל אסטרטגיית מאמץ נכונה, ולנגן אקורדים פתוחים כשאפשר.
כן כן, אם למדתם את האקורדים של הסולמות אתם יודעים שנדיר שכל האקורדים של הסולם הם אקורדים שיש רק בגרסת החסימה, ברוב הסולמות יהיו אקורד אחד או שניים שיש להם גם גרסה של אקורד פתוח
וכשזה קורה אנחנו צריכים לתת ליד לנוח מהחסימה, ולבחור לנגן את הגרסה הפתוחה של האקורד, ולא להתעקש על הצורה של החסימה על חשבון הכאבים